כמה שמרתי מרחק,
עד שהסכמתי להיחשף
ידעתי אני את עצמי לבדי
ולא נתתי להיכנס.
במנות קטנות,
יצאת אליי  תחילה
ומבלי ששמתי את לבי,
את התפשטת
ואני מצאתי עצמי,
 נכספת אלייך ,
בחשיפתי .
ראיתי את שלא נתתי בי,
חולשותיי הסכימו להראות,
תנועותיי הפכו אמתיות
אפילו יציבתי,  היא,
נכנעה לך,
חשיפה.

ממך פחדתי כל כך,
פנים עם קמטים,
קפלים במותניים, מתונים,
קהל מריע בעניים
ואני חשופה לפנסים,
באור חזק,
 מסונוורת למרגלותייך,
בימת חיי.
ניסיתי להישאר אלמונית,
היה לזה טעם משובח
ואת…
נכנסת בי כרוח סערה
ואני נעניתי לבקשתך,
להיחשף.

נעה ביני ובינך,נאחזת בך,
שנותיי הנינוחות,כאיכרה בשדות.
פחדים ושדים מרקדים לפני,
של מי הם בכלל?
עומדים מולי, איתנים,
 מפרים את שלוותי,
עושקים את מנוחתי,
ערה בלילות, נכספת להיחשף,
אחרייך נותרתי, ללא מורא,
להיות  שם על בימתך,
חשופה אלייך.